windowssupport.org The Activation Keys and Download Links will be sent directly to the email address associated with your purchase after payment is confirmed. Deliveries are generally completed in 5 - 60 minutes, but may take longer depending on the time of purchase. Office Professional Plus 2016 Key online windows 10 key online office-professional-plus-2013 key parajumpers sale canada goose sale לזכרו של המשורר מוחמד ע'נאים (2004-1957) / על יצירתו, שניים משיריו וראיון עימו מ-2001
מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

20/8/2009-9/4/2010
דוד אבידן (1995-1934) / דחוף: דרושה פיסת-מידבר לניסוי גרעיני מתון (1987)
לזכרו של הזמר המגויס ז'אן פרה (2010-1930) שאמר: "אני לא שר כדי להעביר את הזמן"
PAX AMERICANA או כיבוש צבאי של החלל בידי ארה"ב
דני לוסיאן לבקוביץ (2002-1927) - קריקטוריסט אוהב אדם וחיים
רייצ'ל (קורי) Rachel - סרטה הדוקומנטרי של סימון ביטון
ג'נין: בית קולנוע משופץ יעורר חיים בעיר / ג'ון דוניסון
העוני בשר מבשרך / שיר / מתי שמואלוף
"אווטאר" Avatar - דעה אחרת: הסרט מספק הצדקה מטופשת למלחמה / פייר דז'רדאן
סרט חדש: Invictus - השימוש שעשה נלסון מנדלה בתחרויות הרוגבי
"ילדוּת תחת מתקפה" - תערוכת ציורים של ילדי עזה על המלחמה
בעקבות הסרט: "קפיטליזם: סיפור אהבה" - חלום מגילת הזכויות השנייה ...
סרט חדש: "סוּראיה M" - איראן: עולם השייך לגברים, משטר עריץ ורצחני
תערוכה של עבודות קרמיקה פרי יצירתה של נדא נאטור
"ג'נין - אינתיפאדת התרבות" / חג'ה ארנה מג'נין / י.אלגזי
כרמלה ופייפקה ליבן - סיפור אהבה. / פזית
ספר חדש בערבית: יהודי לבנון, פרק שכמעט נשכח בתולדות מדינת הארזים
המזרח התיכון: מה יכול הקולנוע ? (פאריס)
השחקן ז'ראר פיליפ (1959-1922): הוא היה יפה ואנושי / י.א.
ספר חדש: נעם בן זאב - מבקר מוזיקה שכותב גם להדיוטות
"עירום בין זאבים" - הסיפור האמיתי של ילד-בוכנוואלד / י.א.
פרידריך שילר - 250 שנים להולדתו / תקווה / אודה לשמחה
פאולה רובינק: ומה עם מאות אלפי היהודים שניצלו בברית-המועצות ? תהייה בעקבות קריאת ספרו של שאול פרידלנדר
ספר חדש: הציידים האורבים לאנה*
איראן של מטה: הסרט "שירת הדרורים" / רפּוֹרְטָזָ'ה וגם מָשָל
הזמרת מרסדס סוסה איננה - אך קולה לא נדם / שני שירים בקולה
נאזים חִכְּמֶת: משורר וגיבור נעורינו / ספר חדש
לזכרו של המשורר מוחמד ע'נאים (2004-1957) / על יצירתו, שניים משיריו וראיון עימו מ-2001
הרביעי, גם זה בעזה / שיר מאת מרדכי אבי-שאול (1988-1898)
סרט חדש על ההפגנות באיראן יוקרן בפסטיבל הסרטים בוונציה
ניקולאס גיליין (Nicolas Guillen) / קינה על ישוע מננדס, שיר / עברית: משה ברזילי (נוף)

לזכרו של מוחמד חמזה ע'נאים (16.9.1957 – 25.5.2004)

תודה שהיית

על יצירתו, שניים משיריו וראיון עימו משנת 2001

 

עברו למעלה מחמש שנים מאז מותו של מוחמד חמזה ע'נאים. מוחמד ע'נאים היה לי חבר ורע. הוא היה אדם בעל מזג נעים וחם. את כישרונו הספרותי, את כישוריו הלשוניים ואת שליטתו בשפות הערבית והעברית הקדיש מוחמד ע'נאים למטרה נעלה: יצירת גשר אנושי ותרבותי בין שני העמים החיים בארץ הזו, ובינם לבין שכניהם. הוא האמין בשלום המבוסס  על צדק, שוויון וכבוד הדדי. מוחמד ע'נאים תרגם והתקין מערבית לעברית ומעברית לערבית יצירות רבות של יוצרים פלסטינים וישראלים.

 

 

בשנים האחרונות לחייו, מוחמד ע'נאים היה הרוח החיה והמדרבנת של המפעל הפוליטי והתרבותי הפלסטיני, "מדאר, המרכז הפלסטיני למחקרים ישראליים" ברמאללה (مدار- المركز الفلسطيني للدراسات الإسرائيلية). הוא היה חבר מערכת "קדאיא אסראילייה" (قضايا إسرائيليه), רבעון בערבית לחקר ישראל. הוא נימנה עם מייסדי אתר האינטרנט הפלסטיני  "הפורום הישראלי" (المشهد الإسرائيلي) ועם עורכי המדור "עניינים ישראליים" (إسرائيليات) בעיתון היומי "אל-איאם" ברמאללה.  הסתלקותו ללא עת של מוחמד חמזה ע'נאים הותירה אחריו חלל גדול בכל אותם תחומים בהם הוא פעל והצטיין, ועד היום לצערם של רבים לא נמצא לו מחליף וממלא-מקום.       

 

מוחמד חמזה ע'נאים, יליד באקה אלע'רבייה שבמשולש, למד ספרות ערבית ועברית באוניברסיטת תל אביב. משנת 1980 התפנה לכתיבה ועריכה עיתונאית וספרותית. בין השנים 1984 – 1991 ערך את כתב העת הספרותי הדו-לשוני "מפגש", ביטאון תרבות עברי-ערבי שיצא לאור על-ידי "המכון היהודי – ערבי" של הסתדרות העובדים הכללית בבית-ברל. הוא ערך אנתולוגיה על השואה בשפה הערבית בהוצאת "מורשת" ו "המכון היהודי – ערבי" בבית ברל. מוחמד ע'נאים היה שותף פעיל בוועד של יוצרים יהודים וערבים שאותו יזמו אנשי רוח פלסטינים וישראלים. הוא היה חבר מערכת כתב העת בערבית "משארף" שייסד אמיל חביבי (1996-1921). ומשנת 1999 היה חבר מערכת הירחון הספרותי "עתון 77" (ת"א) בעריכתו של המשורר יעקב בסר (2006-1934). ברשימה שהתפרסמה ב"עתון 77" (מאי 2004) לאחר מותו של ג'נאים, בסר כתב, "העדרו יהיה מוחשי וכואב. עכשיו, לאחר לכתו, אני לוחץ את ידו בכף ידי ואומר לו בפעם האחרונה ובכאב, היה שלום, תודה שהיית".

 

ע'נאים פרסם בערבית חמישה קבצי שירה, שני ספרי פרוזה, ספר ראיונות עם אינטלקטואלים יהודים, ועשרות ספרים מתורגמים משתי השפות, העברית והערבית. (ראו בהמשך רשימת ספריו של מוחמד חמזה ע'נאים).

 

בין יצירות הפרוזה שמוחמד ע'נאים תרגם מעברית לערבית: "המאהב" מאת א.ב.יהושע, "הזמן הצהוב" מאת דויד גרוסמן, ו"הפלסטינים, עם בהתהוותו" מאת ברוך קימרלינג ושמואל מגדל. הוא תירגם לערבית שירים מאת המשוררים יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ', רוני סומק ואחרים. לעברית הוא תירגם ארבעה קבצי שירה של המשורר הפלשתיני מחמוד דרוויש (2008-1941), "מצב מצור", "למה עזבת את הסוס לבדו", "ערש הנוכריה" ו"ציור קיר". בפסטיבל המשוררים השביעי במטולה שנערך בשבוע בו הוא מת, קראה  המשוררת סיהאם דאוד את שירו של ע'נאים, "ולולא יחלמו המשוררים" שכתב בערבית ובעברית.

יוסף אלגזי

אמצע ספטמבר 2009

 

 

שיריו אלו של מוחמד חמזה ע'נאים נדפסו בגליון 268, 2002 ובגליון 290, מאי 2004

 

*

 

לפני שמונה שנים ערכתי ראיון משותף למוחמד ע'נאים ולסופר סמי מיכאל ("הארץ", 26.9.2001). בהזדמנות זו אני מביא את חלקו של ע'נאים באותו ראיון שהתפרסם תחת הכותרת, "הדיאלוג הוא צורך חיוני":

 

בשני העשורים האחרונים היה המשורר והסופר מוחמד ע'נאים שותף פעיל כמעט בכל שיח בין אינטלקטואלים יהודים וערבים, ישראלים ופלשתינאים, משני עברי הקו הירוק. בעיני ישראלים רבים הוא שימש גשר ליצירת קשרים ולעתים להשגת הבנות והסכמות. בכתב העת "אל שוערא" (המשוררים), היוצא לאור ברמאללה, מצוינת ארץ מוצאו של כל אחד מהמשתתפים. ליד שמו של ע'נאים כתוב, "הגליל, המשולש והנגב".

"יש הבדל בין מה שקורה במישור היחסים של האינטלקטואלים משני העמים לבין המישור הכללי שבין האזרחים הערבים למדינה", אומר ע'נאים. "במישור הכללי לא היה דו שיח בין אנשים, שבו אחד מקשיב לשני. זה היה דו שיח של חירשים. הממסד אמנם השתמש במושג 'דו קיום', אבל זה לא היה דו קיום בין שווים, אלא בין סוס לרוכבו. במבחן המציאות דו קיום כזה קורס בכל הזדמנות.

"הדו קיום קרס במארס 1976, ביום האדמה הראשון, ובאוקטובר 2000, שוב התברר שסיסמת הדו קיום אינה אלא שקר וכזב ושאנחנו, האזרחים הערבים בישראל, בני ערובה. אני יושב בביתי ולכאורה מרגיש בטוח, אף שלמעשה אני כל הזמן מאוים. מחזות הטרנספר שהיה ב-1948, שאמנם לא חוויתי, מאיימים עלי. אקדמאים מסוימים מכשירים את הקרקע לכך. פרופסור ארנון סופר, לדוגמה, רוצה לדלל את האוכלוסייה הערבית במשולש ולהעתיק אותה מזרחה. "השנה, בעקבות כנס שארגן המרכז הבינתחומי בהרצליה, הופצה פרוגראמה שכותרתה 'מאזן החוסן והביטחון הלאומי, כיוונים למדיניות', שנמסרה בטקס חגיגי לנשיא משה קצב. הפרוגראמה מדברת על הסכנה הדמוגרפית המאיימת על ישראל בגלל הריבוי הטבעי של הערבים וממליצה לקצץ בקצבאות של משפחות ערביות מרובות ילדים ולטרנספר ערבים מישראל לתחומי הרשות הפלשתינית. כך מכשירים את דעת הקהל לטרנספר בעתיד".

 

האם גם לפני אוקטובר 2000 יכולת להשמיע דברים דומים?

"אינני בטוח. אולי עד אז הולכתי את עצמי שולל והאמנתי באפשרות של שוויון אמיתי בעתיד. אני לא מרגיש שוויון. אני מרגיש כמי שחי בסירה אחת עם העם הפלשתיני בשטחים. בינתיים, ההבדל ביני לבין הפלשתינאי שחי בשכם או ברמאללה מתמצה בכך שהוא משלם מחיר יקר, מחיר חייו, על מאווייו לחופש.  אני מוחזק על תקן של מי שאומרים לו, 'דיר באלכּ (שמור על עצמך), שלא תחטוף גם אתה'. ואמנם, באוקטובר 2000 חטפנו חזק.

"לפני אוקטובר 2000 אולי הייתי בוחר במלים אחרות, אולי התפישה שלי היתה מושפעת מהאשליה שהנפיקו לי כל הזמן, שאני יכול להתקדם, שאני יכול להיות שווה, בתנאי שלא אדבר בעד זכות העם הפלשתיני להגדרה עצמית, שאתבטא בהתאם לטעמו של הממסד. אחרי אירועי הדמים של אוקטובר 2000 אני מרגיש מאוים. הפסקתי להאמין בשינוי".

עד אוקטובר 2000 לא רק האמנת בסיכוי לשלום ולפיוס, היית גם שותף ליוזמות לקידום מטרה זו. בין השאר היית שותף בוועד של יוצרים יהודים וערבים שאותו יזמו אמיל חביבי ואנשי רוח אחרים, ערבים כיהודים, ששחו נגד הזרם.

 

הניסיון של ועד היוצרים היה לחינם?

"שום ניסיון מסוג זה אינו לחינם. אני מאמין שהלקח מניסיון ועד היוצרים היהודי-הערבי נלמד. בעבר אני ופלשתינאים אחרים לא רק שחינו נגד הזרם, אלא הושמצנו והותקפנו. קבוצה של 13 סופרים פלשתינאים בשטחים פרסמה גילוי דעת, שבו טענה כי תרגום אנתולוגיה של שירה ישראלית לערבית כמוהו כנרמול, הפוגע באינטרס הפלשתיני. שאלתי את עצמי - אם אני, כסופר פלשתינאי, לא אוכל ליצור קשרים עם אנשים מהצד השני שמאמינים בצורה זו או אחרת בזכות שלי להתקיים בכבוד במדינת ישראל ולתמוך בזכות ההגדרה העצמית של בני עמי בגבולות יוני 1967 - היכן אני עומד? מה תפקידי?

"לכן קיבלתי על עצמי להיות עורך כתב העת 'מפגש', שהופיע בשתי הלשונות, ערבית ועברית. בזמנו 'מפגש' הושמץ במקומות שונים בעולם הערבי, כמו מצרים. כתב העת ידע שני גלגולים. בגלגול הראשון, בשנות השישים, יצאו ארבעה גיליונות בעריכת מרדכי טביב, יהודה בורלא, מואיד איבראהים, מחמוד עבאסי, חביב שווירי ואחרים. הערבים שהשתתפו בכתב העת נחשבו בעיני הממסד 'חיוביים', בניגוד לערבים אחרים כמו מחמוד דרוויש ועצאם עבאסי, שהממסד הגדירם 'שליליים'.

"אחרי מלחמת 1967 ה'מפגש' הראשון, שלדעתי לא היה מפגש אמיתי, שבק חיים. ה'מפגש' השני יצא לאור בשנים 1991-1984 בהוצאת המכון היהודי-הערבי בבית ברל. בגלגול הזה ערכתי את כתב העת עם א.ב. יהושע ומחמוד עבאסי. החידוש היה שלא הדפסנו יצירות מטעם, אלא הלכנו על קו שונה. הדפסנו גם את משה שמיר וגם ע'סאן כנפאני. בזמנו שאל מישהו במכון, מדוע פרסמנו יצירה של איש פתח. השבתי להם שכנפאני לא היה איש פתח, אלא איש החזית העממית שנרצח על ידי ישראל ושהגיע הזמן להכיר את האיש ויצירתו.

"בוועד היוצרים היו אנשים רציניים וכנים, שרצו לעשות משהו אחרי הפלישה ללבנון ב-1982, טבח סברה ושתילה, גירוש אש"ף מלבנון. חביבי מצא בישראל יוצרים יהודים שחתמו על תוכנית לשלום על בסיס של שתי מדינות לשני העמים. היום חלק מהם, למשל נתן זך, לא היו חותמים על התוכנית. היום זך משנן את השיח של הממסד, שמדבר על מות השותף הפלשתיני.

"רבים בקרב היוצרים הישראלים סומכים על כוחה של ישראל, הנלחמת בפלשתינאים בתנאים לא שווים. בינתיים הם משלבים ידיים ומחכים לתוצאות, כדי להחליט אם לנהל דיאלוג עם האחר ובאילו תנאים. יש גם אחרים, כמו יצחק לאור, אמנון רז, דליה רביקוביץ' או רוני סומק. הם אנשים שפויים שאינם משלימים

עם הפשע שמתבצע נגד העם הפלשתיני מדי יום ביומו".

 

אתה שומר על קשרים עם יוצרים יהודים?

"כן. למשל עם סופר שהוא ימין-ימין, כמו אהרון אמיר, או חיים גורי. אני לא מסכים אתם, אבל אני רוצה לשמוע אותם, להקשיב, להבין ולדעת. לאחרונה ראיינתי סופרים ישראלים, ביניהם אנשי ימין, לספר שיופיע ברמאללה תחת הכותרת 'פנים מול פנים'. בעבר הייתי בקשר עם א.ב. יהושע ועמוס עוז, היום יש בינינו נתק. נדמה לי שהנתק אינו יזום על ידם או על ידי, אלא נוצר עקב הנסיבות. אני תרגמתי לערבית את 'המאהב' של א.ב. יהושע, אבל היום אינני שש להקשיב לדעותיו. הוא אינו מעוניין להשתנות.

"עקיבא אלדר סיפר ("הארץ", 10.7) שבמפגש בין אינטלקטואלים ישראלים ופלשתינאים שהיה ביולי בירושלים, א.ב. יהושע הצביע מהמקום שבו ישבו על אחד הבתים ואמר שהיה רוצה להתגנב בלילה לאחד מחדרי השינה ולשמוע מה השכנים אומרים על האנשים שהשתתפו במפגש. למחרת, הוסיף אלדד, 'לא נשארה אבן על אבן בחדר השינה שהסופר הישראלי רצה להציץ לתוכו'. אני רוצה לראות את א.ב. יהושע מוחה על ההרס ולא מתעטף בהילה של שמירה על החוק והצורך בבנייה חוקית. בסך הכל, מה שלא חוקי הוא הימצאותה של ישראל שם. לישראל אין זכות לקבוע מה חוקי ומה לא חוקי בשטח שהיא מחזיקה בכוח הזרוע ולא בכוח החוק.

"בעקבות אירועי אוקטובר 2000 התקשר אלי באופן בהול אחד האינטלקטואלים החשובים בישראל, שעמו אני מקיים קשרי חברות הדוקים. הוא ביקש ממני להוציא מיד דרכון, כדי שאברח מכאן. הוא הביע חשש לחיי ולחיי בני משפחתי. לא הסכמתי לברוח. מאוחר יותר הוא הציע לפרסם גילוי דעת נגד אלימות הדדית, שהיה מנוסח בצורה מעורפלת כדי לשכנע אינטלקטואלים יהודים וערבים. לא התלהבתי מהניסוח, שדיבר על אלימות הדדית. יש בזה משום השוואה כוזבת, ולכן אמרתי לו שזהו גילוי דעת שרק יהודים צריכים לחתום עליו. מאותה יוזמה לא צמח שום דבר. היום מתבשלות יוזמות חדשות.

"בנובמבר 2000 פרסמו מאה אינטלקטואלים פלשתינאים, ובראשם הד"ר חיידר עבד א-שאפי, קריאה בעיתונות הישראלית ("הארץ", 10.11.2000). לצערי אותה קריאה נותרה ללא מענה ישראלי ראוי. דויד גרוסמן, למשל, במאמר שפרסם בספר 'זמן אמת, אינתיפאדת אל-אקצה והשמאל הישראלי' בעריכת עדי אופיר, מדבר על הצורך בדיאלוג ועל הצורך בנסיגה כמעט מכל השטחים תוך פינוי רוב ההתנחלויות, תיקוני גבול מוסכמים וחילופי שטחים. מתברר שגרוסמן טרם קבע לעצמו את גבולות המדינה שלו. למרות אי הסכמתי עם כמה מהדברים שכתב גרוסמן, תרגמתי ופרסמתי אותם בערבית ב'אל אייאם' ברמאללה, כדי שהקורא הערבי יידע מה חושב גרוסמן. אינני בטוח אם הוא היה מתרגם את דברי לקוראיו בעיתון ישראלי."

 

ביולי ביקרת בירדן וחזרת נסער - מדוע?

"בעמאן, שאליה נסעתי לפגוש קרובי משפחה, עמדתי לראשונה על ממדי השנאה לישראל. בעמאן הרגשתי שכל מה שבנינו, בישראל ובשטחים, לקידום ההבנה והשלום, קרס בגלל ההרג בפלשתינאים. הנמכתי טון, מאחר שלא רציתי להתעמת יותר מדי עם אחי הערבים בעמאן. בירדן ניצלתי את ההזדמנות להיות בפסטיבל של ג'רש ולפגוש קרוב משפחה מטול כרם, גם הוא משורר, עבד אל-נאצר סאלח. כמעט שנה וחצי שלא נפגשנו. לו אסור להגיע אלי בבקה אל-גרביה ולי אסור להגיע אליו בטול כרם. בלית ברירה, נפגשנו בעמאן ובכינו".

 

הספרים של מוחמד חמזה ע'נאים:

  • الف لام ميم : قصائد (عكا : منشورات الاسوار، ١٩٧٩)
  • المائده واحوال السكين (شفاعمرو : دار المشرق، ١٩٨٤)
  • نون، وما يسطرون : قصائد مختارة ١٩٧٥-١٩٨٨ (حيفا : اتحاد الكتاب العرب في اسرائيل، ١٩٨٨)
  • الغرائبي (القدس : وزارة الثقافة، ١٩٩٧)
  • وجها-لوجه : سجالات مع مثقفين يهود (رام الله : مدار، المركز الفلسطيني للدراسات الاسرائيلية، ٢٠٠١)
  • طريق شارون / محمد حمزة غنايم (رام الله : مدار - المركز الفلسطيني للدراسات الاسرائيلية، ٢٠٠١)
  • العودة الى الصحراء : دراسات وشهادات في الثقافة العبرية / ترجمة وتحرير محمد حمزة غنايم، مراجعة وتقديم وليد أبو بكر (رام الله : مركز أوغاريت الثقافي للنشر والترجمة، ٢٠٠٢)

תרגומים לעברית:

  • למה עזבת את הסוס לבדו / מחמוד דרוויש (תל אביב : אנדלוס, 2000), שירים. תרגום של: لماذا تركت الحصان وحيدا
  • ערש הנוכריה : שירים / מחמוד דרוויש (תל אביב : בבל, 2000)
  • מצב מצור / מחמוד דרוויש (תל אביב : אנדלוס, 2003), שירים
  • הסיפור של זהרה / חנאן אלשיח' (תל אביב : אנדלוס, 2004), רומן. תרגום של: اسم الأصل العربي: حكاية زهرة
  • ציור קיר / מחמוד דרוויש (תל אביב : אנדלוס, 2006), שירים. תרגום של: وراء صفحة العنوان: جدارية

תרגומים לערבית:

  • العاشق : رواية / ابراهام ب. يهوشواع، ترجمها عن العبرية محمد حمزة غنايم (تل ابيب : جامعة تل ابيب, ١٩٨٤), תרגום של "המאהב" לא"ב יהושע
  • الزمن الأصفر / دافيد غروسمن ؛ ترجمة محمد حمزة غنيم (كفر قرع، إسرائيل : دار الشفق، ١٩٨٨), תרגום של "הזמן הצהוב" לדויד גרוסמן
  • نكتبك، يا وطن القصيدة : ديوان الشعر الاسرائيلي المعاصر / [ترجمة عن العبرية] محمد حمزة غنايم، الجزء ١ (عكا : مؤسسة الاسوار، ٢٠٠٠م), תרגום של משוררים: מבחר חמישים שנות שירה עברית חדשה
  • ما بعد الشرخ : عن أوضاع المواطنين العرب في اسرائيل / اعداد: طاقم باحثين جامعيين اسرائيليين، التحرير والترجمة عن العبرية: محمد حمزة غنائم (رام الله : مدار، ٢٠٠١م)
  • الفلسطينيون : صيرورة شعب / باروخ كمرلنغ ويوئيل شموئيل مغدال، ترجمه للعربية وأعده للنشر: محمد حمزة غنايم (رام الله : مدار، المركز الفلسطيني للدراسات الاسرائيلية، ٢٠٠١), תרגום של: "פלסטינים, עם בהיווצרותו" לברוך קימרלינג ויואל שמואל מגדל

עריכה:

  الموت حبا : مختارات شعريه من انتاج مجموعة من شعراء مصر الشبان / اعداد محمد حمزه غنايم، رسوم يحزقئيل قمحى (تل ابيب : سفريات بوعليم, ١٩٧٩)

20/8/2009