windowssupport.org The Activation Keys and Download Links will be sent directly to the email address associated with your purchase after payment is confirmed. Deliveries are generally completed in 5 - 60 minutes, but may take longer depending on the time of purchase. Office Professional Plus 2016 Key online windows 10 key online office-professional-plus-2013 key parajumpers sale canada goose sale נאג'י אלעאלי: הקריקטוריסט שאחת מהקריקטורות שלו גרמה לרציחתו
מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

14/11/2011-12/11/2018
אלכסנדריה - שירי נוסטלגיה / اسكندرية – أغاني حنين / Alexandria – Nostalgic Songs
אלבר לוֹנְדְר - 1932-1884 / העט המושחז
אלבר לונדר : יהודי נודד, האם הגעת? (קטע*)
מרים אלגזי-גרא: ח י י ם - קטעים מתוך אסופת זיכרונות אישיים ממלחמת העולם השנייה.
...ועל כל פשעים תכסה אהבה / יעל אונגר
צילום מגויס / עודד ידעיה, אש ורודה
ירושלים החדשה / דרמה מאת דייויד אייבס בתיאטרון החאן, ירושלים / בועז טרינקר: ראיון עם הבמאי סיני פתר
נתן רועי: בפנתיאון של נובודוביצ'י עם חרש אילם
אמיל זולה - "תמורת לילה של אהבה" (ספר חדש, קטע)
אמאל אלמת'לות'י (שירים) / آمال المثلوثي (أغاني)
הסופר יצחק שָמי (1949-1888) / נתן רועי: יצחק שָמי, ערבי–יהודי נשכח / חנן חבר (בקולו) על יצחק שָמי
טאהא מוחמד עלי - طه محمد علي (1931-2011) - שלושה שירים / ثلاث قصائد
יעקב בסר – 2006-1934 / שיר חורף
אטהואלפה יופנקי - Atahualpa Yupanqui
צ'ארלס דיקנס / 1870-1812 - סופר העשׁוּקים והחלכאים
צ'ארלס דיקנס / מחווה-הוקרה / ניצול ילדים באנגליה הוויקטוריאנית
אלני קראינדרו - Eleni Karaindru / קטעי מוזיקה, יוון
אמן, אמונה, אמנות - הגלריה לאמנות של גבעת חביבה, תערוכה קבוצתית - 20.1-20.2.2012
"אמא, אדמה" – סרט תיעודי / בימוי: רבקטל פיינה
סדנאות צילום בכפרים הבדואים אלסרה ואל-עראקיב בנגב
נתן אלתרמן: תפילה לשנה החדשה
סזריה אבורה - הדיווה היחפה מ-Cape Verde איננה
נתן אלתרמן - אל תתנו להם רובים (1935)
חשופות (Whistleblower), סרט - סחר נשים בחסות "כוח השלום" של האו"ם בבוסניה
וִיקְטוֹר חַרַה – Victor Jara: אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָךְ, אָמָנְדַּה / יחד נמצא את הדרך - שני השירים בקולו / תרגום: אלעד זמיר
רוזה אשכנזי, קנרית מתוקה שלי, שירים – Roza Eskenazi

נאג'י אלעאלי / 1987-1938
הקריקטוריסט שאחת הקריקטורות שלו גרמה לרציחתו*

 אילו לא נרצח לפני 21 שנים, הקריקטוריסט הפלסטיני נאג'י אלעאלי היה היום בן 70.  מתחת לידו הוציא אלפי קריקטורות. משנת 1969 הוא חתם על הקריקטורות שלו  בדמותו של "חנד'לה" (حنظلة), ילד קטן בן 10, כגילו של אלעאלי כאשר נאלץ לעזוב את פלסטין בנכּבה ב-1948. אלעאלי היה דוברה של הטרגדיה הפלסטינית וביטא את רחשי ליבם של עלובי החיים. הוא התנגד לעוולות שעמו היה קורבן להן בידי ישראל, ואף לא נרתע מלבקר משטרים ומנהיגים ערבים ולהוקיעם.
 אלעאלי נולד בשנת 1938 בכפר אלשג'רה שבין טבריה לנצרת. ב-1948 עקר עם משפחתו למחנה הפליטים עין אלחלווה בלבנון. עם סיום לימודיו בבית ספר מקצועי, עבר לבירות שם עבד כפועל וחי במחנה הפליטים שתילה. בשנת 1957 נסע לערב הסעודית בה חי כשנתיים. בשנת 1961, עם שובו לבירות,  הוא ייסד יחד עם אחרים  את העיתון פוליטי "אלצרח'ה" (הזעקה). זמן קצר לאחר שהחל ללמוד באקדמיה לאמנויות בלבנון הוא נאלץ הפסיק את לימודיו מאחר ונעצר בגין פעילותו הפוליטית. עם שחרורו מהכלא עבר לצוּר שם לימד ציור בקולג' "ג'עפריה".
הסופר ע'סאן כּנפאני (1972-1936) שראה את ציוריו של אלעאלי פרסם כמה מהם  בכת העת "אלחוריה" אליהם צירף מאמר שבחים מפרי עטו. ב-1963 נסע אלעאלי לכוויית  שם עבד כעורך, קריקטוריסט, צייר ומפיק בעיתון "אלטליעה".  אחרי חמש שנים עבר לעיתון "אלסיאסה". מדי פעם ביקר בלבנון. ב-1974 כשעבד ב"אלספיר",  אפשר לו העיתון לעבוד תקופות ארוכות בלבנון. בשנת 1979 נבחר לנשיא אגודת הקריקטוריסטים הערבים. הוא זכה להערכה גדולה בקרב עמיתיו הקריקטוריסטים ברחבי העולם. כשפלשה ישראל ללבנון ב-1982 הוא נעצר לזמן מה בידי צה"ל בעין אלחלווה.
ב-1983 שב אלעאלי לכוויית בה עבד בעיתון "אלקבס". ב-1985 עקר ללונדון בה חי עד לרציחתו. אלעאלי  היה קריקטוריסט פוליטי וחברתי. הוא הקדיש רבות מהקריקטורות שלו לסבלותיו של בני עמו הפלסטיני, בעיקר של מי שחיו במחנות הפליטים, של מי שחיו תחת הכיבוש הישראלי, של מי שחיו  בתנאים של עני ומחסור. הוא ביקר ללא רחם את הנהגת אש"ף, את יאסר ערפאת, ואת המשטרים הערבים בשל כניעותם בשל שחיתותם. זמן קצר אחרי שנרצח התפרסמה בירושלים חוברת צנועה (בת 160 עמודים) ובה לקט של הקריקטורות שלו. אלעאלי החילוני בהשקפתו גם לא חסך את שבטו מהמשטר שהנהיג האייטולה חומייני באיראן.
בהתייחסו לקריקטורות שלו הוא ציין ש"הן מבטאות אל המדוכאים המשלמים בחייהם, הנושאים על כתפם את משא העוולות המבוצעות על ידי השליטים. כל מה ששייך להם הם השיגו אותו בעמל רב תחת מצור של קשיים ואכזריות. הם נאבקים כדי לחיות, והם מתים בגיל צעיר כשהם קבורים עירומים בקבריהם. הם תמיד שרויים במצב של מגננה כדי לשרוד. אני חי איתם בצינוקים. אני מביט בהם ובוער בתוכי בקצב פעימות ליבותיהם וזרימת הדם בעורקיהם".
בדברו על הסמל שלו אמר אלעאלי, "חנד'לה הוא בן 10, ומאז הוא חי בגלות, חוקי הטבע אין להם  כל שליטה עליו. הוא יתחיל לגדול כאשר הוא ישוב למולדתו. הוא איננו ילד בריא, מאושר, שלו ומוגן. הוא הולך יחף כמו כל הילדים במחנות הפליטים. שערותיו כשערות הקיפוד המשתמש בקוצים שלו בתור נשק. למרות שהוא מחוספס, ריחו כריח הענבר. ידיו, שהן תמיד מאחורי גבו, הן הביטוי לדחיית הפתרונות הנושאים את חותם האידיאולוגיה האימפריאליסטית והציונית. בהתחלה הוא היה ילד פלסטיני. הכרתו  התפתחה עד שהפכה להכרתה של אומה, ואחרי כן להכרתה של האנושות כולה. הוא הבטיח שמעולם לא יבגוד. חנד'לה משמעו מרירות. חנד'לה הוא עד של תקופה והוא לא ימות מעולם. הוא חודר לחיים בכוח שאינו מש ממנו. הוא אגדה שקיומה היא אתגר נצחי. דמות זו שאני יצרתי לא תיעלם אחרי לכתי. לא אפריז אם אומר שדרכו אני אחיה לנצח."    
ביום ד' ה-22 ביולי 1987 אחר הצהרים היחנה אלעאלי את רכבו ברחוב סמוך למערכת העיתון "אלקבס" בלונדון. אחד מעמיתיו סיפר שהוא ראה את אלעאלי בדרכו לעיתון כששני גברים עוקבים אחריו. שניות אחדות אחרי כן, הוא  שמע ירייה ולאחריה  ראה את אלעאלי נופל על הריצפה ואילו שני הגברים שעקבו אחריו נראו נמלטים מהמקום. אלעאלי נורה ברכּתו השמאלית. הוא אושפז בבית חולים, אך הכרתו לא שבה אליו. בשבת ה-29 באוגוסט, 38 ימים אחרי ההתנקשות, הוא מת מפצעיו. הניח אחריו אשה וארבעה ילדים.
בעקבות ההתנקשות, דובר העיתון "אלקבס" הצהיר שאלעאלי קיבל לאורך הקריירה שלו כמאה איומים על חיו.
עד היום לא נתגלה בבירור מי התנקשו בחייו של אלעאלי ומי היו שולחיהם. המשטרה הבריטית עצרה סטודנט פלסטיני בשם אסמעיל חסן סוואן. בדירת מגוריו חשפה המשטרה סליק של כלי נשק וחומרי חבלה, ורק על כך היא תבעה אותו. בחקירתו, כך נמסר, אסמעיל סוואן, ילידי ירושלים, הודה ששימש סוכן כפול  של אש"ף ושל המוסד הישראלי, וכי מפעיליו  בתל אביב היו מודעים על קיומו של קשר  לחסל את הקריקטוריסט. בסרבו למסור מידע למקביליו הבריטיים  המוסד הישראלי הכעיס מאוד את ממשלת בריטניה. בתור פעולת תגמול היא גירשה מבריטניה שני דיפלומטים ישראליים. ראש ממשלת בריטניה דאז, מרגרט טאצ'ר, סגרה בחמת זעם את משרדי המוסד הישראלי בפאלאס גרין בקנזינגטון.
למרות משאלתו, אותה הביע עודו בחיים, להיקבר במחנה הפליטים עין אלחלווה לצד אביו, אלעאלי נקבר בבית הקברות המוסלמי בברוקווד במבואות לונדון. הפסל שרבל פארס הציב גלעד לזכרו בכניסה הצפונית של מחנה עין אלחלווה, אך יד נעלמה פוצצה אותו. לאחר שהוצב מחדש, הוא נעלם שוב.
 ביום ההתנקשות (22.7.1987), ה-בי.בי.סי. מסר באחד משידוריו, כי עמית של נאג'י אלעאלי גילה כי באמצע חודש יוני 1987 בכיר באש"ף טלפן לאלעאלי והזהיר אותו: "אתה חייב לתקן את דרכיך. אל תגיד דבר נגד אנשים הגונים, אחרת אנחנו נעשה איתך את החשבון". בהתעלמו מהאזהרה, ב-24 ביוני, אלעאלי שוב פרסם קריקטורה בגנותם של ערפאת ומקורביו.
ביולי 1987 ה"אובסרוור" הלונדוני פרסם קריקטורה של אלעאלי תחת הכותרת "הבדיחה הקטלנית שעלתה בחייו של הקריקטוריסט" (ראו אותה בנפרד).
באותה קריקטורה שואל האיש מימין, א': "אתה מכיר את רשידה מהראן?"
בן שיחו, ב' משיב: "לא".
א': "השמעת עליה?"
ב': "לא".
א': "אתה מעולם לא פגשת אותה ולא שמעת עליה!! ואיך הפכת לחבר במזכירות הכללית של אגודת הסופרים והעיתונאים הפלסטיניים, מי תמך בך באש"ף יָא בן ...!!"
יריביו של יו"ר אש"ף טענו שלרשידה מהראן שחיתה בתוניס היתה השפעה גדולה על מהלכיו של יאסר ערפאת.  
העיתונאי הבריטי איאן בלק, שעקב בזמנו אחר פרשת ההתנקשות בחייו של אלעאלי  חזר אליה במארס 2008 ב"גרדיאן" בעקבות תערוכה של עבודות הקריקטוריסט שנערכה ב"לונדון גלרי". גם הפעם הוא חזר על הטענות כי אנשיו של ערפאת הם שעמדו מאחורי ההתנקשות באלעאלי.
בעקבות ההתנקשות באלעאלי, פלסטינים  בשטחים ובפזורה היפנו  אצבע מאשימה כלפי גורמים בהנהגה הפלסטינית כמי שעמדו מאחוריה. אחד הבולטים שבהם, הפרופסור השאם שראבי (2005-1927), במאמר שפרסם ב"מידל איסט אינטרנשיונל" (10.10.1987) הוא כתב:
"מי אחראי על רציחתו של נאג'י אלעאלי? מי אחראי על רציחתם של עשרות פלסטינים – כולנו יודעים מי הם – מי שילמו בחייהם בשל חופש מצפונם? (...) היה זה האלם והפחד שלנו שגרמו לנו להשלים ללא כל מחאה עם הפגיעות בחופש הדיון ובקביעת הדרכים לטיפול בחילוקי הדעות בקרבנו. מן ההיסטוריה למדנו  כי כאשר תנועות שחרור מדכאות את החופש בקרבן, הן הופכות לבלתי מסוגלות להגשים את יעד השחרור; הן נסגרות בתוך עצמן ובאופן עיוור פונות לדרך האלימות. אם ניכשל בהפקת הלקח מרציחתו של נאג'י אלעאלי אנחנו נאבד את היכולת לשחרר את עצמנו ולקבוע את גורלנו (...)  ללא דיון חופשי ובלתי מוגבל, מימוש הפוטנציאל של הפלסטינים בכל המישורים ימשיך להיות מדוכא ומבוזבז ועמם יאבד כושרם להתמודד עם בעיותיהם ולפתור אותן. אם הפלסטינים יתנו לקטסטרופה לפניה הם ניצבים להתרחש, אין להם אלא להאשים את עצמם".
במדור השפות באתר מתפרסם בערבית  אחד המאמרים שכתב הסופר והמשורר הפלסטיני מחמד אלאסעד על ידידו הקרוב נאג'י אלעאלי  ושהתפרסם ב-www.najialali.hanaa.net/makatabo107.html.
                     י.א.
-------------
* הרשימה מבוססת בעיקר על כתבה שהתפרסמה באתר האינטרנט של:
 The International Solidarity Movement/France.

1/12/2008