Because the original gucci replica intention is to create a handbags replica, when choosing replica handbags fabric, replica watches uk chooses to avoid the delicate and rolex replica .
windowssupport.org The Activation Keys and Download Links will be sent directly to the email address associated with your purchase after payment is confirmed. Deliveries are generally completed in 5 - 60 minutes, but may take longer depending on the time of purchase. Office Professional Plus 2016 Key online windows 10 key online office-professional-plus-2013 key parajumpers sale canada goose sale הד"ר ג'. טמרין על דעות קדומות בקרב תלמידים בישראל והשפעת השוביניזם על השיפוט המוסרי (1966)
מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

1/6/2008-18/11/2009
יוסף אלגזי: קשה יותר להיות קראי בישראל (5.9.1997)
ג'וזף אפשטיין - גיבור בן-זמנו / פולין (1911) - צרפת (1944)
יוסף אלגזי: היי שלום אלכסנדריה, ולהתראות (14.4.1995)
53 שנים לטבח בכפר קאסם / תוכנית חפרפרת / גדי אלגזי
אמיל חביבי (1996-1921) - גשר בין שתי ספינות / הראיון האחרון - י.א. (12.4.1996)
מן הבּוֹיְדֵם - אלגזי נגד שירותי-הביטחון: מה קורה לאדם שאחיו קומוניסט
סָלְפִית, ליל שבת 14 בדצמבר 2001 / יוסף אלגזי
סיכום דברי תלונה של אמהות ונשי אסירים פלסטינים בשכם / 29.1.1982
לזכרו של עמוס קינן (1929-2009) / הדו"ח שכתב קינן על הריסת בית נובא וגירוש תושביו במלחמת יוני 67'
בין נצרת-עילית לנצרת של מטה / סיור ראש הממשלה יצחק רבין בעיר, קיץ 1995 / יוסף אלגזי
משה שרת: ישראל מול ערב, שתי גישות (הרצאה, אוקטובר 1957)
לזכרו של אברהם לבנבראון (1916-1987); נשאר פועל גם כשנבחר לכנסת
הד"ר ג'. טמרין על דעות קדומות בקרב תלמידים בישראל והשפעת השוביניזם על השיפוט המוסרי (1966)
זה לא טרור, זה עַם / יזהר סמילנסקי / 30.12.1987
בני 6-8 על ספסל הנאשמים / 18.12.1968 / יוסף אלגזי
יבי - לזכרו של משורר וידיד (2002-1934) / "טוב מצורע צודק מאסתטיקן מכוער"
לתופיק טובי ביום הולדתו ה-87 / טוּר מחוּרז מאת נתן אלתרמן, נובמבר 1949
9 במאי 1945 - יום הניצחון על גרמניה הנאצית / ק.סימונוב, א.ארנבורג, א.פן, א.המינגווי ואחרים
לזכרו של ריאד אניס (2009-1953) / חוסיין אבו חוסיין וי.אלגזי
הטבח באַדַנָה בתורכיה / אפריל 1909 - פּרֵלוּד השואה הארמנית
לזכרו של חבר יקר, משה זסק "אמפי" (1968-1928)
המשוררת פדווה טוקאן - 5 שנים למותה; ראיון שערכתי עם המשוררת בקיץ 1993
לזכרה של חנה שם טוב (שטרן), עיתונאית שנלחמה באי-צדק
הכיבוש בתמונות - מעשה מדינה מאת אריאלה אזולאי; י. אלגזי: ירושלים 67' ועזה 71'
אִקְרִת ובִּרְעֵם: 60 שנים לעקירה ולעוול הנמשך
60 שנה לנכבה בכפר עילבון
אוקטובר 1956: טבח כפר קאסם ומלחמת סיני-סואץ, י.אלגזי; על "סוכּת השתיקה" מאת נתן אלתרמן
האם הממסד בישראל חיפּה על הפושע נאצי גלובקה?
קיץ 1958; לילה עם קרופוטקין בצינוק בכלא צבאי
לזכרו של פאייק וארדאד / 2008-1926
אבא, מה עשית כשהרסו את ביתו של נאדר?
ואז יריתי

הרהורים נוגים אחרי יום השואה

ליד העריסה של "אנתפאדת האבנים"

הפגנות ה-1 במאי 1958

 

האקטואליות של המחקר של ד"ר ג'ורג' טמרין (1966)
 
על דעות קדומות בקרב תלמידים בישראל והשפעת השוביניזם על השיפוט המוסרי
 
לאחרונה התוודעתי למאמרה של אשת החינוך גליה זלמנסון-לוי, "הוראת ספר יהושע והכיבוש", בספר מיליטריזם בחינוך בעריכתה של חגית גור, (הוצאת בבל 2005). בהקדמה למאמר זלמנסון-לוי כתבה:
"כשילדי הגיעו לכיתה ד', מצאתי את עצמי יושבת איתם אחר הצהריים אל מול חוברות העבודה בתנ"ך, מנסה לעזור להם להכין שיעורי הבית. חוברות העבודה שלהם עסקו בספר יהושע. במהרה נעשיתי מוטרדת. ספר יהושע עוסק בכיבוש ארץ ישראל על-ידי עם ישראל לאחר הישיבה הממושכת במצרים. כשהייתי תלמידה בעצמי, למדתי את ספר יהושע פעמיים, ולא זכור לי שזה הטריד אותי יותר משהטרידה אותי, כמו כל תלמידה בבית ספר, העובדה שהכריחו אותי ללמוד. כאמא, כאשת חינוך העוסקת בתוכניות לימודים ובפדגוגיה ביקורתית וכפעילה חברתית ופוליטית, חשתי כי החוויה של הכנת שיעורי הבית בתנ"ך היא בעלת משמעות רחבה מאוד שאינה יכולה להתמצא ב"בילוי" משפחתי בשעת אחר צהריים סתמית בביתנו; שהרי קבוצת המושגים "כיבוש ארץ ישראל", "דור המדבר", "הארץ המובטחת" ו"גבולות הארץ", היא רלוונטית היום יותר מאי-פעם. בשל כך, ולנוכח מידת אי- ההסכמה בנוגע למושגים אלה בחברה הישראלית, חשבתי שמעניין וחשוב לבדוק את השאלות הבאות: האם וכיצד נבנים בתוכנית הלימודים קשרים בין העבר להווה? האם וכיצד מועברים מסרים סמויים וגלויים הקשורים להשקפת עולם פוליטית מסוימת?
"ובכן, רכשתי חוברות עבודה אחרות העוסקות בספר יהושע ומיועדות לתלמידי כיתה ד'. גיליתי כי החוברות השונות, שנכתבו על-ידי נשים שונות ויצאו לאור בהוצאות שונות, דומות להפליא זו לזו. חוברות העבודה שנבדקו הן: תנ"ך עם חברים מאת אילנה פרידה ורבקה סלע, הוצאת ספרים יסוד, 2000; עם יהושע מאת אביבה תירוש ובינה גלר טליתמן, הוצאת רכס ויבנה הוצאות ספרים, מהדורה מחודשת, 2000 (מאושר על-ידי משרד החינוך); ספר יהושע מאת דליה שגב-קרח ויונה זילברמן, מודן הוצאה לאור.
"מתוך תהליך ההיכרות עם החומרים התוודעתי לסיפורו של ד"ר ג'ורג' טמרין, שלפני ארבעים שנה חקר את הוראת ספר יהושע בבית הספר היסודי ובחן את השפעתה על השיפוט המוסרי של ילדים. השאלות ששאל ד"ר טמרין ב - 1963 היו: "האם יש ללמד ילדים על השמדת עמים כמעשה מצווה, וללא התחשבות בגילם ובהתפתחותם האינטלקטואלית, ומה הן תוצאותיו של לימוד כזה על שיפוטם המוסרי". ההיכרות עם מחקרו ועם סיפור חייו הפכו בשבילי להרפתקה שרק התחילה, שאפשרה לי להעמיק יותר במשמעותה של הוראת ספר יהושע היום, בתחילת המאה העשרים ואחת, ובמלאות כמעט ארבעים שנה לכיבוש".
 
המחקר עליו מספרת זלמנסון-לוי הוזכר גם בספרו האחרון של ריצ'רד דוקינס, The God Delusion, בעברית: יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת.  
המחקר של הד"ר ג'ורג' טמרין (סובוטיציה, סרביה 1921 - ישראל 1987) שראה אור בשנת 1966 גרם לו צרות גדולות. בזמנו התנהל נגדו ציד מכשפות ולפיטוריו השרירותיים מן החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. על הפרשה הזו כתבתי בזמנו מאמר בשני המשכים, "המחקר של ד"ר ג'. טמרין – מקור צרותיו" (זו הדרך, 22.3.1967 ו-29.3.1967) בעקבות ראיון שקיימתי עימו.
 
אקדים ואשאל: אם אותו מחקר היה נערך היום – האם תוצאותיו היו שונות ? לטובה ? לרעה ? אני מקווה שימצאו מי שיתמודדו עם האתגר הזה.
 
הפעם אתרכז במחקרו הנזכר, ובהזדמנות הראשונה אבקש להרחיב את היריעה ולהתמקד במחקרים ובמאבקים השונים שניהל ד"ר טמרין בחייו. אהיה אסיר תודה לכל מי שיוכלו לתרום מידיעותיו על ד"ר טמרין.
להל"ן קטעים נרחבים ממחקרו של ד"ר טמרין על הלכי רוח בקרב תלמידים בבתי ספר יסודיים :
 
            המחקר המובא כאן עוסק בהשפעת השוביניזם על השיפוט המוסרי מתוך נקודות-הראות הבאות:
1.      קיומן של דעות קדומות בקרב הצעירים.
2.      השפעת הוראת התנ"ך, ללא הסתייגות וביקורת, על הנטייה בקרב התלמידים לעצב לעצמם דעות קדומות (בעיקר הדעה בדבר "העם הנבחר", עליונות הדת המונותיאיסטית והזדהות עם מעשים של השמדת-העם מצד גיבורי התנ"ך, תוך הזדהות התלמידים עם גיבורים אלה).
לצורך המחקר בחרנו לנו בצורה הקיצונית ביותר של המשפט הקדום : הסכמה עם השמדתם של בני עמים אחרים. הצגנו בפני התלמידים את שתי השאלות הבאות:
            ידועים לך בוודאי הפסוקים מספר יהושע:
            "וירע העם ויתקעו בשופרות, ויהי בשמוע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותיפול החומה תחתיה ויעל העם העירה איש כנגדו וילכדו את העיר: ויחרימו את כל אשר בעיר, מאיש ועד אשה, מנער ועד זקן, ועד שור ושה וחמור לפי חרב". (יהושע ו', 21-20)
            "ואת-מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה החרים אותם ואת כל הנפש אשר בה, לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו: ויעבור יהושע וכל ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם לבנה. ויתן ה' גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל נפש אשר בה לא השאיר בה שריד, ויעשה למלכה כאשר עשה למלך יריחו". (יהושע י', 30-28)
ענה בבקשה על שתי השאלות :
1.      מה אתה חושב, האם יהושע ובני-ישראל נהגו טוב או לא ותכתוב, למה את חושב כך ?
2.      נניח שצה"ל כובש כפר ערבי. מה אתה חושב, האם יהיה טוב או לא טוב שינהגו בתושביו, כפי שיהושע נהג בתושבים של יריחו ומקדה ? הסבר, למה אתה חושב כך.
הג'נוסייד (השמדת-עם) של יהושע איננו המקרה היחיד מסוג זה בתנ"ך. ואם בחרנו בו דווקא, הרי זה בגלל התפקיד המיוחד שממלא ספר יהושע במערכת החינוכית, הן כאחד הפרקים העיקריים בהיסטוריה הלאומית המפוארת של עם ישראל והן כבסיס למיתולוגיה הלאומית המודרנית שלנו, לרבות ההקבלות מסיג "דור המדבר", שהן מגוחכות לא רק בימינו אלה, ימי תקופת האטום, אלא היו מגוחכות כבר זמן רב לפני-כן.
לשם הרחבת המחקר, וכן לשם בדיקת ביקורת על השפעת השוביניזם על השיפוט המוסרי, הגשנו לפני תלמידים אחרים מעין גרסה סינית של מעשה יהושע וביקשנו גם כאן חוות-דעת. והנה הקטע והשאלות:
גנרל לין, אשר לפני שלושת אלפים שנה ייסד את המלכות הסינית, יצא עם חייליו לכבוש ארץ. הגיעו לפני ערים גדולות ומבוצרות. לגנרל מופיע בחלומו אל-המלחמה המבטיח לו ניצחון ומצווה עליו להרוג בערים כל נפש חיה, היות שחיו בני דתות אחרות.
גנרל לין וחייליו כבשו את הערים והרגו בחרב כל איש ואשה, מנער ועד זקן, תינוק וגבר כאחד, וגם את כל החיות שנמצאו שם. אחרי השמדת ערים אלה המשיכו בכיבוש שטחים גדולים.
ענה על השאלה הבאה :
האם לפי דעתך נהגו גנרל לין וחייליו טוב או לא טוב, וכתוב מדוע אתה חושב כך.
 
צורת עריכת המחקר 
בדקנו תשע קבוצות של תלמידים בכיתות ד'-ח' (בגיל 8 וחצי - 14) לגבי השאלה הראשונה (מעשה יהושע), ובסה"כ 1066 תלמידים, מהם 563 בנים ו-503 בנות; וכן תלמידים בכתות ז'-ח' מקבילות בבית-ספר אחד לגבי השאלה השנייה, ובסה"כ 168 תלמידים, מהם 86 בנים ו-82 בנות.
את תשובות הנבחנים נחלק לשלושה סוגים: א' (חיוב מוחלט); ב' (חיוב חלקי ושלילה חלקית); ג' (שלילה מוחלטת) ו-ד' (תשובות בלתי-ברורות, מבולבלות או בלתי-רלבנטיות לנושא). בתשובות תוקנו שגיאות כתיב וסגנון גסות, אך בדרך כלל השתדלנו שלא לערוך אותן.
 
תשובות מסוג א'
* יהושע ובני-ישראל לפי דעתי נהגו טוב: א) מפני שזה היה ציווי ה', ויהושע ובני ישראל לא יכלו להמרות את דבריו. ב) יהושע ציווה שבני-ישראל לא ילמדו את דרכי הגויים ומנהגם, ועל כן יהושע מוכרח לעשות זאת.
* צה"ל עשה טוב אם הוא נהג בערבים כפי שנהג יהושע בתושבי יריחו ומקדה. אני חושבת כך, כי אם היו משאירים אנשים ואת העיר, היו הערבים שוב פולשים לעיר ונלחמים בהם.
* אני חושבת שהיה טוב, מפני שאנו רוצים שאויבינו יפלו בידינו, נרחיב את גבולנו ואת הערבים נהרוג ונשמיד, כמו שעשו יהושע ובני-ישראל.
* יהושע נהג טוב שעשה את זה, כי העמים שהיו בארץ היו עמים בעלי דת אחרת, וכשיהושע הרג אותם הוא ניקה את דתם מעל פני הארץ.
* לדעתי יהושע לא נהג טוב, מפני שהוא לא היה צריך להשמיד את כל הרכוש של יריחו. אם לא היה משמיד את הרכוש, היה הרכוש שייך לבני ישראל.
* זה היה טוב, מפני שזה מלחמה וערבים הם רעים מאוד ובמלחמה אין מרחמים.
* לפי דעתי על צה"ל לעשות בכפר ערבי כפי שעשה יהושע, מפני שהערבים בדרך-כלל אויבים ליהודים בלב ונפש, ולכן אפילו שהם יהיו בשבי בכל רגע שיזדמן להם הם יהרגו את הממונים עליהם, כי ערבי נשאר ערבי והם שונאים את היהודים בליבם. לכן טוב יהיה אם יעשה כזאת צה"ל לערבים.
* יהושע נהג בסדר שהרג את בני יריחו, כי הוא היה צריך לכבוש עוד ארץ שלמה ולא היה זמן להתעכב על שבויים.
 
תשובות מסוג ב'
* יהושע לפי פקודת ה' צריך להפיל את חומת יריחו, אבל לא היה צריך להשמיד את כל הצאן והבקר ואת האשה והזקן, כי הם לא נגעו בהם לרעה ויכלו רק את הצבא לקחת בשבי. אבל זאת היתה פקודת ה' ולכן היו חייבים לעשות זאת, ודבר אחד לא עשו בצדק, שהרגו נשים וטף ולא השאירו שריד.
* לדעתי צה"ל מצד אחד עשה טוב מפני שעתה ילמדו הערבים לקח ולא יקומו עלינו מלחמה, אך מצד שני עשו רעה מפני שעתה יהיו לנו לשונאים כפולים.
 
תשובות מסוג ג'
* לא טוב שינהגו באנשים כיהושע, אלא לקחת בשבי ולהתייחס אליהם כבני-אדם ולא כחיות-טרף ולהשמיד ולהרוג.
* אני חושבת שצה"ל לא נהג טוב מפני שלישראל ולעמו יש מקום לגור ולא צריך להרוג אנשים שקטים שיושבים בכפרים ועובדים את אדמתם.
* אני חושב שיהושע ובני-ישראל עשו רע בזה שהוא הרג את תושבי יריחו, משום שמה היו אשמים הנערים והנשים. זוהי אכזריות להרוג זקנים חלשים ולשרוף את הערים שבנו בזיעת-אפם אלפי אנשים.
* אם צה"ל היה כובש כפר ערבי לא טוב היה שינהגו בתושביו כפי שיהושע נהג בתושבי יריחו ומקדה. מפני שכעת העם העברי השוכן על אדמתו לבטח אין לו ממי לחשוש. אם הוא ניצח בקרב הוא צריך לקחת שבויים ולאחר הסכם להחזירם.
* אם היה נוהג צה"ל בתושבים כפי שנהג יהושע הרי שהיה הורג את האויב אבל דבר זה אכזרי מאוד. אם היו עושים זאת לפני ימים מרובים אלפי שנים בתקופת יהושע לא היה איכפת לי, כי לא הייתי יכולה לתאר לעצמי זאת. אבל אם זה נעשה בתקופתנו, הרי שאני יכולה לתאר את ההרג לנגד עיני ולכן אני חושבת, שצה"ל לא היה עושה טוב.
* זה לא טוב אם היה עושה כמעשה יהושע, מפני א) היה מגרה את הערבים שנמצאים סביבנו; ב) זה לא תרבותי. ואם צה"ל יעשה איך שעשה יהושע, זה יהיה בושות גדולות כמו שיש לעם הנאצי שהרגו יהודים ולכן זה לא כדאי להם.
* לפי דעתי מעשהו של יהושע וצבאו לא טוב ובלתי-אבירי בזה שהרג ללא רחם נשים וטף, מאחר והנשים והטף הם חסרי-הגנה וחלשים, ואין זה מן ההגינות להרוג חסרי-מגן לרבות רשעים ונשי-רשעים וילדי-רשעים, כי לפי תורת משה לא ימותו אבות על בנים ובנים על חטאי אבות.
בסוג ג' נכללו כל התשובות שהביעו התנגדות לג'נוסייד באופן פורמאלי, אך בחלק מהתשובות גם מסוג זה אפשר למצוא גישה של הפליה ברורה. כך, למשל, מגנה ילדה את מעשה יהושע ומסבירה, כי "בני-ישראל למדו מהגויים דברים מאוד רעים".
הנמקה גזענית ממש היא תשובתה של ילדה בת 10 הכותבת : "אני חושבת שלא טוב מפני שהערבים הם טמאים ואם נכנסים לארץ טמאה יהיו טמאים וייקחו מן החרם שלהם".
 
המעשה בגנרל לין
חלק מהתשובות לשאלה זו העידו על התרגשות וסלידה מאי-הסובלנות הדתית. דוגמה :
"לפי דעתי הגנרל לין וחבריו נהגו באכזריות איומה. אולי הגנרל חפץ שארצו תהיה בעלת דת אחת, הדת הסינית, אולם הוא לא הצטרך להרוג את בני הדתות האחרות. הלא גם הם בעלי רגשות כמוהו, איך יכול אדם זה, בעל שם גדול של ניצחונות וכיבושים, להרוג ולרצוח אנשים, נשים וטף, בלי כל רחמנות. איך יכלו הם לרצוח ילדים ותינוקות אשר לא ידעו את הנעשה בעולם, לא ידעו לאיזו דת הם שייכים. ולו אסור להרוג בשל כך אנשים אחרים, וכן גם אך אפשר להרוג - אנשים אלה יכלו להפיק תועלת רבה לממלכה, לעזור לה בכישרונותיהם ובמרצם יכלו לפתח אותה".
  
סיכום התשובות
על מעשה יהושע השיבו 563 בנים ו-503 בנות. 17% מהתשובות נפסלו. החלוקה לפי סוגי התשובות נעשתה, אפוא רק בתשובות הכשרות.
בתשובות על השאלה הראשונה (בנוגע ליהושע) היו 66% מסוג א' (חיוב מוחלט), 8% מסוג ב' (חיוב חלקי ושלילה חלקית) ו-26% מסוג ג' (שלילה מוחלטת). ברם, יש הבדל, אם-כי לא גדול, בין תשובות הבנים ובין תשובות הבנות : אצל הבנים : א' – 71%; ב' – 8%; ג' – 21%; אצל הבנות : א' – 61%; ב' – 9%; ג' – 30%.
על השאלה השנייה (על צה"ל) השיבו : א' – 32%; ב' – 7%; ג' – 61%. גם כאן היה הבדל לפי בנים : א' – 30%; ב' – 6%; ג' – 64%. בנות : א' – 34%; ב' – 8%; ג' – 58%.
מתוך בדיקת התשובות בארבעת בתי-הספר הגדולים, בהם סווגו התשובות לפי גילים, מתברר בין השאר : אחוז המחייבים את מעשה יהושע בקרב הבנים היה נמוך ביותר בכיתות ו' (ב-3 מתוך 4 בתי-הספר), ובקרב הבנות הוא היה גבוה ביותר בכיתות ה' (ב-3 מתוך 4). אחוז המחייבים את צה"ל לנהוג כיהושע היה בקרב הבנים גבוה ביותר בכיתות ד', ובקרב הבנות היה נמוך ביותר בכיתות ח' (ב-3 מתוך 4 בתי-הספר).
קיימים הבדלים ניכרים בין בתי הספר השונים. האחוז הגבוה ביותר של מחייבים היה בבית-ספר דתי במושבה בסיבות רמלה (רק בנים); 95% לגבי מעשה יהושע (ו-5% תשובות חלוקות, ללא שולל), ו-5% לגבי צה"ל. מספר גדול של מחייבים היה גם במועדון של בית-ספר בפרבר תל-אביבי, שתלמידיו הם נוער חצי-עזוב : לגבי מעשה יהושע – 84% בקרב הבנים ו-69% בקרב הבנות; לגבי צה"ל – 41% בקרב הבנים ו-55% בקרב הבנות.
לעומת זאת היה אחוז המחייבים נמוך ביותר בשני בתי-הספר הקיבוציים בעמק-יזרעאל. בבית-ספר של הקיבוץ המאוחד (כיתות ד'-ח') הוא הסתכם לגבי מעשה יהושע : 38% בנים ו-11% בנות; לגבי צה"ל – 4% בנים ו-0% בנות. בבית-הספר של הקיבוץ הארצי (כיתות ו'-ז') הוא הסתכם לגבי מעשה יהושע : 27% בנים ו-53% בנות; לגבי צה"ל – 6% בקרב הבנים והבנות.
 
על המעשה בגנרל לין
במחקר על מעשה בגנרל לין שנערך כאמור בכיתות ז'-ח' בבית-ספר יסודי בצפון ת"א, נתקבלו התוצאות הבאות :
60% מהתשובות היו מסוג א' (חיוב מוחלט), 18% מסוג ב' (חיוב חלקי ושלילה חלקית) ו-75% מסוג ג' (שלילה מוחלטת).
הצגנו בפני תלמידים בכיתות מקבילות באותו בית-ספר את השאלה בדבר מעשה יהושע, וקיבלנו את התוצאות הבאות : א' – 60%; ב' – 20%; ג' – 20%.
 
מסקנות
* ההבדל הבולט בין אחוז המחייבים את השמדת-העמים בידי יהושע ובין אחוז המחייבים את השמדת-העמים בידי גנרל לין מוכיח בצורה חד-משמעית מה רבה השפעת השוביניזם והמשפטים הקדומים הלאומיים-דתיים על השיפוט המוסרי.
* התשובות למעשה יהושע מצביעות על קיום משפטים קדומים בצורה קיצונית אצל חלק ניכר מהנבדקים, אם-כי ישנם גוונים שונים של נטיות המפלות (הצדקת ההשמדה מטעמים גזעיים, לאומיים, דתיים, צבאיים וכו').
* ההוראה הבלתי-ביקורתית של התנ"ך לתלמידים צעירים, אפילו באותם בתי ספר בהם אין מציגים את התנ"ך כספר קדוש אלא כהיסטוריה לאומית, או בגישה כביכול ניטראלית כלפי תוכנו המציאותי או המיתולוגי, משפיעה ללא ספק השפעה מרחיקת-לכת (או לפחות מכשירה את הקרקע) על התהוות משפטים קדומים אפילו בקרב תלמידים בלתי-דתיים, תוך הדגשת האופי השלילי והעוין של הזרים (גויים, עובדי-אלילים וכו').
* סימנים נוספים של נטיות להפליה בצורתה החמורה ביותר הם : ההשקפה כי המדינה היא ערך עליון; כי ההתבוללות היא העוול הגדול ביותר; והשפעות מיליטריסטיות בחינוך האידיאולוגי.
* כמצופה, המשפטים הקדומים ניכרים במידה פחותה בסביבה תרבותית יותר ופוחתים עם הגיל; אם כי בולטת העובדה, שלעתים מוצאים עליה בכיתות ז', כאשר הילדים לומדים את ספר יהושע בפעם השנייה.
* בניגוד למצופה לא קיים כמעט כל הבדל בין הבנים והבנות בנוגע למשפטים קדומים.
* קיים הבדל ניכר בין תלמידי בתי-הספר הקיבוציים לבין הקבוצות האחרות.
 
חינוך לשוביניזם
החומר של מחקרנו הוא האשמה חמורה נגד שיטת החינוך שלנו, נגד אלה המחנכים, ביודעין או בלא-יודעין לאי-סובלנות, לשוביניזם ולמשפטים קדומים. החומר שלנו צריך לשמש אות-אזעקה לכל הגורמים האחראים באופן ישיר או בלתי-ישיר למערכת החינוך במישורים השונים שלה. יש צורך, אפוא, ובאופן דחוף לשנות את מערכת-הלימודים ואת הגישה לחומר הנלמד.
  
                         
 


16/6/2009